לכל אחד מאיתנו דברים שנאהב לעשות
וכאלה שנשאיר ליום המחר, מטלה שלא נחבב במיוחד אך צריכה להיעשות בשימת לב. אני
מוצא עצמי נתקע בשלב השרטוט, לבטח בגלל המורה שלי לשרטוט טכני מר צלניקר, גיבור
ישראל. צלניקר היה נכה צה"ל, אדם גבה קומה בעל מבט חודר שהיה מקפיא אותך כל
אימת שסטה הרפידוגרף והיית צריך לזרוק עמל של שעתיים לפח, ולהתחיל לשרטט מחדש. אהב
אותי צלניקר, אהב עד לאותו יום בו הבין שלא אצטרף למגמת שרטוט בריכוזו, חמקתי מבין
אצבעותיו היישר למגמת חשמל הנחשקת והשארתיו עם רצונותיו.
לא אמשיך לשתף אותך בחוויות שרטוט טרום המחשב, אני רוצה לשתף אותך בחוויית היצירה שלי. אני אוהב את מקצועי, אותו בחרתי לאחר שיטוט ארוך בחיי. אני אוהב את המפגש עם הלקוחות, את ההצעות והרעיונות שיש להביא, אני אוהב את הלילות של שבירת הראש בפיצוח פיתרון לחלל בעייתי. אני אוהב את בעלי המקצוע, על הידע שהם מביאיםעימם וחכמת החיים שלהם. או.קי. את מרביתם... הנאה גדולה מגיעה ברגע שנופל הרעיון ומגיע הפיתרון. הרגע בו אני מתחיל לתפור את החלל, הסקיצה בה הוא מתחיל לרקום עור וגידים. השלב בו אני רואה את השתלשלות ההפקה שלו. שרטוט מול מחשב? את זה אני פחות אוהב.
בדקה הראשונה
שמביאים בלוקים או מתחילים לשבור קיר אני מגיע לקתרזיס, ריחות מלט רטוב וזיעת
פועלים מביאה לי ת'ג'ננה ואת ההכרה שהנה עכשיו מתחילה העבודה האמתית, בניית החלום.
באותו שלב מתנקזים תהליך ההיכרות עם הלקוח, תכנון העיצוב ובחירת החומרים. באותה
דקה אני מריח את הגשמת היצירה. הסקיצות לובשות תלת מימד, צבעים מתחברים האחד לשני
וחומרים מתערבלים יחד, יוצרים מארג של חלל פיזי, חי ונושם. מעוצב.
התכנון של פינת הטלוויזיה
הנ"ל התחיל כפתרון בעיה אדריכלית שהיתה בדירה. הקבלן בנה קיר שיכיל את
הטלוויזיה ויסתיר את המסדרון שנוצר אחריו. חשיבה עיצובית משהו, אך שגויה. הקיר
יוצר הפרדה שחוסמת את החלל, בנוסף, מסדרון הוא חלל שיש להתייחס אליו ולהכניסו
למארג העיצוב. בתכנון נכון של תאורה וצבע, מסדרון יהפך לחלל רפרזנטטיבי.
 |